בשנת ניטשה פרידריך כתב ”,He who has a why to live can bear almost any how“1888 בספרו "דמדומי האלילים." משפט קצר זה, שנכתב במסגרת הגותו על כוח הרצון האנושי, הפך לאחד הציטוטים הידועים ביותר בדיון על משמעות החיים. אולם רק במאה העשרים קיבל המשפט עומק קיומי חדש, כאשר ויקטור פרנקל

להיות מנהל זה לא מספיק. כולנו שואפים להיות מנהלים טובים, ואולי אפילו מצוינים.כולנו רוצים להטביע חותם, שיזכרו אותנו ושידברו עלינו גם אחרי שעזבנו.כולנו רוצים היות המנהל ההוא שהשפיע על אנשיו.חלקנו ננסה להיות מנהל שכזה דרך ביצועים מצוינים, חלקנו דרך יחסי אנוש ואחרים ינסו להיות 'המנהלים היצירתיים' או אולי אפילו 'המשוגעים'.אבל

"האדם הוא חיה חברתית" – מדוע בני האדם משוועים לחברה? האם זה בשביל להפיג את השעמום או בגלל הצורך לתת או לקבל אהבה ויחס חם?הצורך של בני האדם בחברה הינו צורך אבולוציוני. האדם למד שקל יותר לשרוד בקבוצות,קל יותר לצוד בצוות, קל יותר להתגונן בצוות וקל יותר לנהל משק בית

בסדנאות רבות בנושא מנהיגות וניהול, המשתתפים, למרות ניסיונם הרב, באים לקבל או לשמוע את "עצת הזהב" לניהול טוב יותר. כל משתתף בסדנאות רוצה – וזה מובן – כלים פרקטיים לניהול. כולם רוצים להיות מנהלים טובים יותר, כאלו שיביאו תוצאות מרשימות במיוחד, או שהצוות ילך אחריהם ואפילו יעריץ אותם. אז כמו