בסדנאות רבות בנושא מנהיגות וניהול, המשתתפים, למרות ניסיונם הרב, באים לקבל או לשמוע את "עצת הזהב" לניהול טוב יותר. כל משתתף בסדנאות רוצה – וזה מובן – כלים פרקטיים לניהול. כולם רוצים להיות מנהלים טובים יותר, כאלו שיביאו תוצאות מרשימות במיוחד, או שהצוות ילך אחריהם ואפילו יעריץ אותם.
אז כמו שאומרים, אם הייתה נוסחה ברורה לכך כבר היו מנחי הסדנאות מיליונרים. ולמרות שאין עצה אחת או פתרון אחד לרצון של מנהל להצליח, העצה שלנו למנהלים בכל הדרגים ובכל המקצועות מאד פשוטה וברורה – אהבה. תאהבו את העובדים שלכם.
בשלב זה יש מספר משתתפים שנעים באי נוחות, "מה הקשר לאהבה?" הם חושבים או אפילו מעזים לומר. יש הממהרים לטעון שזה אפילו לא מקצועי.
4 מרכיבי האהבה
אז לא, לא מדובר באהבה רומנטית.
האהבה היא כלי מנהיגותי ממעלה ראשונה.
אריך פרום בספרו "אמנות האהבה" מסביר על סוגי אהבה שונים (בין הורה לילד, בין אחים, אהבה רומנטית ואפילו ארוטית) לכולם הוא טוען יש את אותם 4 מרכיבים:
דאגה, אחריות, מתן כבוד וידיעה.
אלו הם גם מרכיבי האהבה המנהיגותית. למעשה מדובר בפעולות או התנהגויות בין מנהל לעובדיו שיוצרים אצל העובדים תחושה של מרחב בטוח ומכיל מצד המנהל.
דאגה – "דאגה פעילה לחייו ולצמיחתו של מי שאנחנו אוהבים" (כל הציטוטים של אריך פרום). דאגה לרווחתו של העובד הינה בסיס למימוש אהבה ככלי מנהיגותי. אין הכוונה רק לתנאי עבודה מפנקים אלא להכרח לספק לו את הצרכים הנדרשים להצלחה ולצמיחה והתפתחות מקצועית ואישית.
אחריות – "התגובה שלי, המבוטאת או הלא מבוטאת, לצרכיו של אדם אחר". ההבנה של המנהל כי ההחלטות שלו ובהתנהגות שלו משפיעות על עובדיו. כמנהל גם אי עשייה מסוימת משפיעה על העובד או מעבירה מסר בנוגע לערכים ולסדר העדיפויות שלו ושל הארגון.
כבוד – "יכול לראות אדם כמו שהוא, לחוש בעצמיותו המיוחדת במינה". כבוד אינו פחד ויראה. קבלת העובד כאדם שלם, בפני עצמו, עם רצונות חשקים ומחשבות עצמאיות. על כל מנהל להבין שכל עובד באשר הוא הוא אדם עצמאי שיכול בשונות שלו לתרום לו כמנהל ולארגון בכלל. הכבוד הוא זה ששומר על המנהל שלא להשתלט על זהות העובד בשם האחריות שיש לו עליו.
ידיעה – "הידיעה שהיא היבט של אהבה אינה מהסוג הותר בשוליים, לא חודרת לגרעין". הידיעה היא זו המאפשרת למנהל לממש באפן מיטבי את הערכים הקודמים. בידיעה מתכוון אריך פרום להיכרות מעמיקה של העובדים. היכרות מעמיקה תאפשר למנהל לדאוג, לכבד ולהיות אחראי לפי העובד.
שילוב של ארבעת המרכיבים מיצר אהבה כפעולה מנהיגותית וכלי מנהיגותי שמאפשר למנהל להוביל את הצוות/הארגון לנו למקום טוב יותר.
כנראה שאם הינו משתמשים בארבעת המרכיבים ככלי ניהולי הם היו מתקבלים בהבנה גדולה יותר מאשר המילה אהבה 😊. אם זאת, למרכיבים כולם אפקט עוצמתי ביותר וכאשר אחד מהם נגרע האפקט אינו שלם ופחות עוצמתי.
אז למה בעצמם אהבה?
אריך פרום מסביר על אהבה ככוח מניע ומחבר בין אנשים: "האהבה היא כוח פעיל באדם. כוח המיל מחיצות המפרדות בין אדם לחברו, המאחד אותו עם אחרים; האהבה עוזרת להתגבר על תחושת הבדידות והנפרדות, אבל הא גם מאפשרת לו להיות הוא עצמו לשמור על השלמות."
מרכיבים אלו נשמעים לעיתים באנליים אך על מנת ליישמם נדרש מאיתנו לתרגל. לתרגל שפה, לתרגל התנהגות. אהבה ככלי מנהיגותי הינה פעולה אקטיבית ולא תוצר סביל של התנהגות. עלינו המנהלים לטרוח ולעשות מעשה ע"מ להפגין את האהבה לעובדים. עלינו לעסוק בכך ולהשקיע משאבים (בעיקר זמן וקשב) על מנת לייצר את האווירה הרצויה והחשוב ביותר- על מנת שהעובדים ירגישו נאהבים.
עלינו גם להיזהר לא לשלוט ולהשתלט. אהבת עובדים אינה משימה פשוטה ודורשת מאמץ אך בראש ובראשונה דורשת הבנה והחלטה שזה מה שאנחנו רוצים. החלטה שאנחנו אוהבים את העובדים שלנו.
לצד ההשקעה התוצאה תגיע ומהר. האוירה תשתנה, הביצועים ישתפרו ואנחנו נזכה להיות מנהלים טובים יותר אולי אפילו הכי טובים כאלו שזוכרים אותם לתמיד.
